החלטה בתיק פר"ק 25351-01-12

מונחת לפניי בקשה דחופה למתן הוראות מטעם הנאמנים (להלן: " הבקשה").

במסגרת הבקשה, התבקש בית המשפט להורות על עיכוב הליכים בתביעה המתנהלת נגד החברה במסגרת ת.א. 50188-96 בבית משפט השלום בת"א (כב' השופטת נעה גרוסמן) (להלן: " התביעה"). בנוסף התבקש בית המשפט להורות על עיכוב הליכים זמני, במעמד צד אחד, וזאת עד לבירור הבקשה.

דיון והכרעה :

1.      ביום 12.1.12 ניתן צו הקפאת הליכים ארעי לחברה בהתאם להוראת סעיף 350(ב) בחוק החברות. ביום 18.1.12 ניתן צו הקפאת הליכים לחברה לתקופה של 60 ימים. תוקף הצו הוארך מעת לעת והוא עומד בתוקפו, בשלב זה, עד ליום 28.2.13.

2.      סעיף 350(ב) בחוק החברות קובע כדלקמן:

"(1)       הוגשה בקשת הבראה, רשאי בית המשפט, אם שוכנע כי יהיה בכך כדי לסייע להבראת החברה, לתת צו ולפיו במשך תקופה שלא תעלה על תשעה חודשים, לא יהיה ניתן להמשיך או לפתוח בשום הליך נגד החברה אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיקבע;

(2)        בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה בפסקה (1), מטעמים מיוחדים שיירשמו, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, בכל פעם, אם שוכנע כי יש הצדקה להמשך הליכי ההבראה והארכת התקופה חיונית לשם כך".

3.      על פי סעיף 350(ב) בחוק החברות, בית המשפט המוסמך לאשר כי ניתן יהיה להמשיך הליך משפטי קיים התלוי ועומד כנגד חברה המצויה בהקפאת הליכים הינו בית המשפט הדן בהליכי חדלות הפירעון של החברה, דהיינו - בית המשפט אשר נתן את צו הקפאת ההליכים לחברה.

4.      במקרה דנן, בקשתו של המשיב להמשיך בניהולה של התביעה כנגד החברה כלל לא הובאה בפניי מותב זה, וממילא שלא ניתן אישורו של בית המשפט דנן להמשיך את ניהולה של התביעה על אף שנוכח הוראת סעיף 350 בחוק החברות וצו הקפאת ההליכים שניתן לגבי החברה ועסקיה בהתאם לסעיף זה, בית המשפט זה הוא הגורם המוסמך ליתן אישור כאמור (ולא בית המשפט הדן בתביעה או ערכאת הערעור על בית המשפט הדן בתביעה). 

5.      בהחלטתו של בית משפט השלום בת"א מיום 17.12.12 נאמר, בין היתר, כדלקמן:

"ב"כ הנתבעת בישיבת היום הצביע על כך שמן הראוי היה כי התובע יקבל רשות מביהמ"ש המחוזי מרכז בעניין זה, אולם כיוון שהתובע עדיין איננו נושה שכן זכויותיו הכספיות טרם הוגדרו בפס"ד וטרם נקבע אם בכלל קיימות לו זכויות כספיות, ספק בעיני אם התובע הוא בעל זכות עמידה בביהמ"ש של פירוק" (ההדגשה אינה במקור - ב.א.).

בכל הכבוד הראוי אין בידי לקבל פרשנות זו של בית משפט השלום בת"א. כפי שכבר צוין לעיל, סעיף 350 בחוק החברות קובע מפורשות כי במקרה שניתן צו הקפאת הליכים, " לא יהיה ניתן להמשיך או לפתוח בשום הליך נגד החברה אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיקבע". יוצא איפוא כי בית המשפט הדן בהקפאת ההליכים הוא הגורם המוסמך לאשר את חידוש ניהולם של הליכים התלויים ועומדים (או את הגשתן של תביעות חדשות), הליכים שטרם ניתן בהם פסק דין.

בהקשר זה ראו גם את דבריהם של אלשייך ואורבך בספרם "הקפאת הליכים - הלכה למעשה" (מהדורה שניה, תשע"א - 2010) (להלן: " אלשייך ואורבך") - המציינים כי:

"כאשר חברה קורסת ונקלעת להקפאת הליכים, הרי שהיא נתונה, לא פעם, במצב שבו תלויות ועומדות נגדה תביעות רבות. ... דיני הקפאת ההליכים, כזכור, מפסיקים את התביעות התלויות ועומדות, אלא אם כן נותן בית המשפט אישור מיוחד להמשיכן, לפי סעיף 350 (ב) לחוק החברות. ההפסקה מועילה בלא ספק לייצוב החברה בתקופת ההקפאה והיא מיועדת לאפשר לנאמן להקדיש את מרצו וזמנו ליצירת הסדר, בלא התרוצצות בין ערכאות שונות" (עמ' 702; ההדגשה אינה במקור - ב.א.).

6.      לא זו אף זו : על פי סעיפים 71-72 בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם - 1980, אשר חלים אף לגבי חברה חדלת פירעון מכוח סעיף 353 בפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג - 1983, עילת תביעה חוזית הינה "חוב בן תביעה" במסגרת הליכי חדלות הפירעון של החברה. זאת - להבדיל מתביעה לדמי נזק בלתי קצובים שאינה נובעת מחוזה - אשר אינה מוגדרת כ"בת תביעה" (ראו לעניין זה - החלטתי בתיק זה מיום 7.11.12 והאסמכתאות המפורטות שם).

" דיני הפירוק מנתבים את מרבית התביעות אל מסגרת תביעות החוב, והופכים את הנאמן לערכאה שלפניה נדרש הנושה להוכיח תביעתו. בעל התפקיד, כאמור, אינו חליף של החברה, אלא ממלא תפקיד מכוח דין מהותי הנועד לחלק את משאביה בין הנושים השונים לפי זכאויות וזיקות מהותיות ואמיתיות ... הדין בהקפאת הליכים דומה לזה שבפירוק , בעיקר במקרים בהם נעשית בתביעות החוב לאחר ההסדר, באופן שהנאמן אינו נתון עוד לסד הזמנים בן תשעת החודשים. אלא מאי? אף בפירוק מכיר הדין בחובות שאינם בני תביעה, כגון תביעות בנזיקין" ( אלשייך ואורבך, עמ' 703; ההדגשה אינה במקור - ב.א.).

מעיון בבקשה ובנספחים שצורפו לה עולה כי התביעה הכספית אותה הגיש המשיב כנגד החברה מבוססת לכאורה על עילת תביעה חוזית . לפיכך הנני סבור כי לכאורה עסקינן בהליך אשר צריך להתברר במסגרת תביעות החוב הנידונות על ידי הנאמנים - וכי אין מקום ליתן, לעת הזו, אישור להמשך ניהול התביעה בפני בית משפט השלום בת"א.

יחד עם זאת, אין אני קובע מסמרות בעניין זה בטרם אקיים דיון במעמד שני הצדדים בתיק זה.

7.      באשר להחלטה מיום 8.8.12 אשר ניתנה על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופטת עפרה צ'רניאק) אציין כי מנוסח ההחלטה לא ניתן ללמוד האם בית המשפט היה מודע לצו הקפאת ההליכים אשר ניתן בעניין החברה, אם לאו. מכל מקום, וכפי שהוסבר לעיל, מאחר שהחברה נמצאת בהקפאת הליכים אזי הסמכות לאשר את המשך ההליך וחידושו בבית משפט השלום בת"א מוקנית באופן בלעדי וייחודי לבית משפט זה.